יום שבת, 31 במרץ 2018

הודו הקטנה

מדען שאספנו כשיצאנו לבסוף מהר הזבל, טרח להסביר לנו במהלך השעתיים הבאות את הסיבות לתופעות התמוהות שראינו. לאחר שנפרדנו ממנו לבסוף, הגענו לקצה הדרומי של האזור ההודי. צמצום הנוכחות ההודית עליו שמענו לא הגיע למקומיים, ולמעשה כששאלנו את השומר בנקודת הביקורת על העניין הוא פשוט צחק.

האזור יכול היה להיחשב במקרה לחלק נידח כלשהו של מורדות ההימליה למעט אולי המספר הגבוה של דוברי ערבית. העיירות שחלפנו בדרכנו היו בנויות בצורה שמזכירה את הודו, מלאות שלטים באנגלית ובהינדית של רשתות משם. אפילו המכוניות היו הודיות כולן גם אם אוטונומיות, אפילו התושבים לא היו נראים יותר מדי שלא במקום.

הסימן היחיד לנזק האדיר שנגרם לשטח, בניגוד לנסיעה שלנו בפעם הקודמת, היה הבינוי שעדיין לא הספיק להתקלקל וההעדר המוחלט של כל תשתית מעל לקרקע, פרט לסימון סמלי של הכביש. גם סימון זה היה לפי הסמלים ההודים ולא ניתן אפילו מס שפתיים לממשלה לכאורה.

מצאנו לבסוף מקום לינה אצל משפחה ישראלית, בין הבודדות באזור וזאת לאחר ניסיונות רבים למצוא מקום במלונות קטנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה