בפעם הראשונה משה משמיט חלק קריטי מסיפור הרקע כך שהחלטתי להתערב שוב בסיפור. כאשר הוקמה א-שאם הכוונה הייתה שפקיסטן תכנס לשטח המפונה. בפועל פקיסטן הגיעה, על חשבונה של המדינה החדשה, להסכם עם הודו להימנע מכך וזאת בתנאי שהודו תצמצם נוכחות.
מעורבות הזוג בעניין לא הייתה ידועה עד כה אבל ההשמטה מרמזת עליה. מעורבותם בתיווך נראית סבירה משום שבנקודה הזאת הזוג היה עסוק עד מעל לראש במאמץ של הודו לעלות למעמד של מעצמה עולמית ומצד שני פקיסטן הייתה במהרה למדינה הראשונה בה הפעילו את תכנית "ניקוי תביעות שחיתות תמורת הלוואות להמונים".
גם ההחלטות "הפתאומיות" של הגברת בפרק האחרון קשורות כנראה לעניין. הפרידה הזמנית המוזכרת לא נרמזת ברישומי המעקב ההודיים, הגם שבהתחשב במעורבות העמוקה של הזוג במיזמים מוכחשים אין לראות בכך הוכחה חותכת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה