יום שבת, 3 במרץ 2018

הגיוס

לאחר הפגישה, ציפיתי ליום ארוך של דיונים, אולם בלילה קיבלתי קריאת חירום מצה"ל כי עלי להתייצב במרכז אילת, עם בגדים תחתונים בלבד בקיטבג.

מכיוון שלא היו לי ברירות רבות במיוחד, תפסתי טרמפ עם אחד העובדים, במה שבדיעבד הייתה נסיעתי האחרונה באוטו הנהוג על ידי אדם. ליד התחנה המרכזית, עליתי על האדקא, ונסענו עד לגבול רצועת עזה שש שעות במקום שלוש שעות בגלל תאונות דרכים שההצפות גרמו.

המשפט האחרון גורם לרוב לפיצוץ עם התלמידים, משום שהפער בין החוויה שלי לבין איך שהם מבינים אותה מופיע כאן. התלמידים לא יודעים כלל שהמילה אקדא, היא ראשי תיבות של אוטובוס דו קומתי אוטומטי, זהו פשוט כלי התחבורה הבין עירונית שהם מכירים והרעיון ששמו הוא ראשי תיבות משונה להם. התאונות שהם מכירים אמנם נגרמות כמעט אך ורק מהצפות כבישים, אבל העיכוב שנגרם בשל כך תמוה בעיניהם. את רצועת עזה הם מכירים כרצועה הצבועה בצבע עז ומשתרעת מהעיר עזה מזרחה, ולא כאזור עוין.

תגובה 1: