ניצלתי את ההתפתחות הבלתי צפויה והצטרפתי לחברתי במסע ביקור החברות שלה במקום לחזור לאילת עם זנב בין הרגליים.
תחילה היה נראה שהנסיעה תעבור ללא אירועים מיוחדים, אבל כאשר התקרבו לאירביד גילינו את האמת. למרות הגשם, השלג וניסיונות הכיבוי במשך יותר מחצי שנה - חלקים מהפרברים בערו. למעשה האזור המטרופוליני כולו נראה יותר כלקוח מסרט פוסט אפוקליפטי מאשר שייך למציאות. במצב הזה התקשינו למצוא את חברותיה של פאטמה, כשאפילו הקואורדינטות המדויקות שהזנו למערכת הניווט לא סייעו בהרבה, וכמעט שעתיים מפחידות חלפו עד שמצאנו אותן.
למרות הפגישה המרגשת, ההמשך היה בעייתי לא פחות. אמנם האזור נחשב כחלק משטח הסיוע הישראלי, אבל נשלט על ידי חיל הסיוע ההודי האדיר ומשכך נוכחתי היוותה תקרית דיפלומטית - הנכבדים שהתנגדו לפולש הישראלי מחו נמרצות על נוכחות חייל צה"ל בחופשה והפכו את שהותנו במקום לבלתי נעימה במיוחד.
בהמשך יצאנו לשמחתי מהפרברים ההרוסים, מצאנו מלון הנמצא בסוף השקע החדש, והשתמשנו במים חמים מבטן האדמה.
תחילה היה נראה שהנסיעה תעבור ללא אירועים מיוחדים, אבל כאשר התקרבו לאירביד גילינו את האמת. למרות הגשם, השלג וניסיונות הכיבוי במשך יותר מחצי שנה - חלקים מהפרברים בערו. למעשה האזור המטרופוליני כולו נראה יותר כלקוח מסרט פוסט אפוקליפטי מאשר שייך למציאות. במצב הזה התקשינו למצוא את חברותיה של פאטמה, כשאפילו הקואורדינטות המדויקות שהזנו למערכת הניווט לא סייעו בהרבה, וכמעט שעתיים מפחידות חלפו עד שמצאנו אותן.
למרות הפגישה המרגשת, ההמשך היה בעייתי לא פחות. אמנם האזור נחשב כחלק משטח הסיוע הישראלי, אבל נשלט על ידי חיל הסיוע ההודי האדיר ומשכך נוכחתי היוותה תקרית דיפלומטית - הנכבדים שהתנגדו לפולש הישראלי מחו נמרצות על נוכחות חייל צה"ל בחופשה והפכו את שהותנו במקום לבלתי נעימה במיוחד.
בהמשך יצאנו לשמחתי מהפרברים ההרוסים, מצאנו מלון הנמצא בסוף השקע החדש, והשתמשנו במים חמים מבטן האדמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה