יום שבת, 24 במרץ 2018

הקידום

אירה נפל למשכב באופן פתאומי בספטמבר כתוצאה ממה שכונה באירוניה אא"א (אישה אחת אמרה), אולם למעשה היה סוג של מחלת עור שהתפרצה בעקבות שינוי האקלים. מוניתי למנהל זמני לאחר שהתברר, להפתעתי, כי אני מנהל המחלקה הוותיק ביותר במלון. עם מותו המהיר של אירה מוניתי למנהל הקבוע.

יום הלוויה, ה-21 בספטמבר, היה באופן מילולי היום השחור ביותר שחוויתי בחיי. לכאורה היו ביום זה 12 שעות אור, אבל העננים היו כבדים כל כך, והגשם חזק כל כך, שהשמיים היו שחורים גם בצהרי היום. סוף אמנם העולם לא הגיע אבל דברים רבים אחרים מתו באותו היום. אחד מהם היה החרם הערבי שנזנח רשמית לאחר שהפך לחוכא ואיטלולא בשנותיו האחרונות. השני - שינוי המשטר בטהרן שימח במיוחד את אמי שסוף סוף יכלה לבקר את דודתה. לעומת זאת מותם של דברים אחרים - כמו למשל משאבת המים האחרונה של המוביל הארצי היה פחות משמח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה