יום שבת, 3 במרץ 2018

השהות בעזה

הכניסה לעזה התבררה כחלק הקל. במהרה התגלה כי לא ניתן לשקם את מערכות ההובלה (מים, חשמל, ביוב, כבישים ואפילו שבילים), ויש לבנותן מחדש. החל ממחצית אוקטובר החל לרדת שלג, תחילה היה השלג קל אולם הוא החל להצטבר מה-3 בדצמבר, כך שהרס הבתים שעוד נותרו על עומדם לא איחר לבוא.

ששת החודשים אותם ביליתי בעיר עמדו לכן בסימן הרס יותר מבנייה - ניסיון להציל אזרחים, רק כדי שיוכלו לברוח מאזור שהיה ביתם, וכעת הפך לארץ זרה ועוינת עבורם.

את חודש אפריל השקענו בגילוח העיר ובבניה של עיר חדשה, קטנה בהרבה ועמידה בהרבה, עבור העקשנים שסירבו ללכת, ובמידה רבה והולכת גם עבורנו. התכנון מחדש נעשה עבור כלי רכב אוטומטיים בלבד וכלל אך ורק גגות משופעים, החלטות שהדגימו בבוטות את ההפנמה של גודל השינוי.

כאילו לכבוד עזיבתנו התבהרו השמיים, בפעם הראשונה מאז כניסתנו צפינו באור שמש. מצב שרק גרם לבולמוס עשייה של דברים הדורשים אור מלא. לפיכך שקענו כולנו בשינה עמוקה לאורך כל הנסיעה הביתה.

תגובה 1: