שוב פעם נפגשתי עם המנהל שהתלונן כי הסיפור מתייחס לתזוזת הגבולות כמובנת מאליה. למעשה האמת הפוכה, הסיפור מבטא נאמנה את הבלבול שחל בעניין. ברצועת עזה ובירדן העניינים התנהלו בצורה שיש בה היגיון וכבר פורטו, לעומת זאת בשאר הגבולות הבלגן חגג.
בחורף שבו נוצר המעגל קרס השלטון הפלסטיני הרעוע ביהודה ושומרון תחת השלג, לחץ הפליטים מהרצועה והעלמות מערכות התובלה. כאשר מת אבו מאזן בפברואר התברר, הלכה למעשה, כי לא נשאר שלטון כזה וישראל סיפחה זמנית - עד לעריכת משאל - את האזור ואת הרצועה על תושביו.
חורבנה של דמשק גרם לקריסת מה שנשאר ממנגנון המדינה בסוריה שלאחר מלחמת האזרחים. לאחר מכן הוקמה בחאלב ממשלה יציבה חדשה, אבל האזור מדמשק ודרומה ננטש לחלוטין על ידה. הוואקום שנוצר הביא את בני המקום לחדש את הקשר מימי מלחמת האזרחים ולהסתמך יותר ויותר על ישראל.
במצרים נוצר המצב המוזר מכל - המצרים טרחו רק להודיע לחיילים שעליהם להתפנות ל"אזור רגוע" ולקחת אתם "תושבים שיסכימו". הפרשנויות המקומיות השונות לפקודה יצרו קו גבול, אשר היה לא רק בלתי סביר בעליל מכל בחינה שהיא, אלא בלתי מוגדר היטב. אם לא די בכך, הרי מצרים גם נהגה "לפלוש" לשטח המפונה לפי שיגיונות המפקד המקומי.
רצף הגבולות החדש נודע כ"הקו הלבן" לפי הצהרתו של המלך הירדני, כי ישראל תסייע עד לקו ששלגי החורף האחרון סימנו. חשיבותו נובעת מכך שלמרות המוני תיקונים מקומיים הוא דומה למדי לקו הגבול הנוכחי.
בחורף שבו נוצר המעגל קרס השלטון הפלסטיני הרעוע ביהודה ושומרון תחת השלג, לחץ הפליטים מהרצועה והעלמות מערכות התובלה. כאשר מת אבו מאזן בפברואר התברר, הלכה למעשה, כי לא נשאר שלטון כזה וישראל סיפחה זמנית - עד לעריכת משאל - את האזור ואת הרצועה על תושביו.
חורבנה של דמשק גרם לקריסת מה שנשאר ממנגנון המדינה בסוריה שלאחר מלחמת האזרחים. לאחר מכן הוקמה בחאלב ממשלה יציבה חדשה, אבל האזור מדמשק ודרומה ננטש לחלוטין על ידה. הוואקום שנוצר הביא את בני המקום לחדש את הקשר מימי מלחמת האזרחים ולהסתמך יותר ויותר על ישראל.
התמוטטות השלג שהביאה לחורבנה של דמשק הביאה לפניקה מצידו המערבי של החרמון ולבריחה מבוהלת של תושבי מרג' עיון. פליטים אלו הדביקו בפניקה את תושביו של הגליל הלבנוני ומוטטו את התשתיות באזור שעמדו על פי פחת. רבים מהנשארים שיתפו פעולה בעבר עם ישראל וכעת חזרו להרגליהם הישנים. עניין זה לבש חזות רשמית יותר מאשר בסוריה, כשישראל נותנת חסות למפגשי רשויות מקומיות בעוד ממשלת ביירות כלל לא טורחת להתערב.
במצרים נוצר המצב המוזר מכל - המצרים טרחו רק להודיע לחיילים שעליהם להתפנות ל"אזור רגוע" ולקחת אתם "תושבים שיסכימו". הפרשנויות המקומיות השונות לפקודה יצרו קו גבול, אשר היה לא רק בלתי סביר בעליל מכל בחינה שהיא, אלא בלתי מוגדר היטב. אם לא די בכך, הרי מצרים גם נהגה "לפלוש" לשטח המפונה לפי שיגיונות המפקד המקומי.
רצף הגבולות החדש נודע כ"הקו הלבן" לפי הצהרתו של המלך הירדני, כי ישראל תסייע עד לקו ששלגי החורף האחרון סימנו. חשיבותו נובעת מכך שלמרות המוני תיקונים מקומיים הוא דומה למדי לקו הגבול הנוכחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה