אחרי הבחירות חלה התמוססות שלגים גדולה ברוב אזורי הארץ אבל בחרמון החלו סימנים ראשונים להיווצרות קרחון. בצפון החליטו סוריה ולבנון להתאחד לא-שאם, בכך כפו על ישראל לספח את האזורים "הבלתי רצויים" שלהן, למעט דמשק. שאמנם לא שוקמה אבל הפכה לפארק ציבורי.
עם תחילתו הרשמית של הקיץ, השתחררה פאטמה ממחויבותה לצבא ההודי שצמצם נוכחות, כשקיבלה עבודה חדשה בשכר נמוך בפעילות הודית ליד הבית. אני נשארתי לעבוד במלון שחזר פחות או יותר לפעילות "נורמלית".
במקביל נדחק קו המגע של צה"ל אל מעבר לרבת עמון במהלך הקיץ ולמעשה התאחד עם הקו אותו החזיקו ההודים. אפילו שכנינו האופטימיים יותר בנושא גורל הממלכה השתכנעו כעת בסופה הממשי.
חברתי החליטה על חתונה מבלי לשתף אותי בהתלבטויות אבל תוך סיכום עם אמה לדחות את התכנית עד שתתגייר. החתונה נקבעה לסוף הקיץ הבא משום שכל המלון יעמוד לרשות אורחינו במחיר מציאה. משבר קשה ביחסינו שכלל ניתוק של שבועיים פרץ בעקבות התיאום של פאטמה עם הורי מאחורי גבי. הניתוק הסתיים בדרך משעשעת משהו כאשר שנינו מצאנו את עצמנו בדרך מקרה חולקים מונית אחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה