יום שבת, 10 במרץ 2018

הרגיעה

העיר נרגעה בהדרגה כשיותר ממיליון המסייעים, כחצי מהם מצבא הודו, הצליחו לבסוף לנוע צפונה. העיר אותה השאירו מאחור הייתה עם נמל גדול בהרבה אבל פגועה ביותר מכל בחינה אחרת. במהלך המשבר עובדים רבים ישנו במלון עם משפחותיהם וכעת חזרו לבתיהם וגילו שהבתים שהשאירו, לא רק שנפרצו אלא גם ניזוקו בצורה חמורה ע"י המשתכנים הבלתי מורשים. אם לא היה די בכך, הרי מערכת הכבישים באילת לא הייתה קיימת למעשה ואפילו תנועה ברגל ברחובות הייתה קשה.

להפתעתנו המוחלטת, חילופי ההאשמות ההדדיים על הנזק הסתיימו כמעט מיד. הודו הסכימה להקים את העיר מחדש כדי להימנע מהאשמות פוגעות במוניטין וזאת בתנאי שלא תואשם בדבר ותבצע זאת בכוחות עצמה - מבצע שהביא את אילת למבנה שתי וערב הנוכחי שלה.

בינתיים מספר העובדים במלון החל לעלות במהירות, לא מעט יהודים שהתכוונו לצאת מהארץ ונתקעו באילת, התחרטו על ההחלטה אבל עדיין התביישו לחזור הביתה. חלקם הצטרפו לצוות המלון, אשר נאלץ לעבוד קשה כדי להחזירו לתפקוד תקין וזאת לאחר הפיכתו לסמי מחנה פליטים בשיא המשבר.

החלטת העירייה לפתוח את שנת הלימודים ב-21 ביולי סימנה את החזרה לנורמליות. הגם שלנורמליות עירונית של ממש נאלצנו לחכות עוד כמעט שנתיים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה