יום שבת, 3 במרץ 2018

ההמתנה

שלושת הימים שעשינו מחוץ לרצועה הטמיעו בי את מה ששמעתי - צפינו בפליטים המבועתים ושמענו את הפיצוץ הענק שהביא לקריסה הסופית. איש לא הרגיש בנוח, אפילו המעטים ששמחו לראות את האויב בצרות איומות ברגע הראשון, התקשו להחזיק בהעדפה הזאת עד לבוקר המחרת, המצב היה פשוט נורא מדי.

כבר שהגענו היה ברור שלחמאס אין אפשרות להחזיק יותר בשטח, גם האפשרות של השתלטות הרשות הפלסטינית ירדה יחד עם הירידה מהאדקא, כאשר שמענו שפתיתי שלג ראשונים מצטברים בחברון. האופטימיות בנוגע לאפשרות להתערבות בינלאומית, נעלמה גם היא עם מגע החשמל עם המים שהביא ליצירת בור ענק בין משרדי הממשלה ובעקבותיו לכניסתנו.

בינתיים, הגשם הבלתי פוסק והנחלים הגועשים גבו מחיר מעצבינו. הציוד שקיבלנו אמנם הגן עלינו, אבל היה בלתי מוכר, אוטומטי בהרבה מהקודם, וחדש כל כך שלעתים הפלסטיק היה עוד חם ממכונות הייצור.

תגובה 1: