כאשר התעוררנו בבוקר גילינו שהבית הומה אדם. הורי הזמינו את כל המשפחה, כולל רבים שעלו ארצה בחודשים האחרונים בלי ידיעתי והתנחלו בעיר ובנותיה וזאת בלי לשתף אותי בכך.
בעוד רבים מנסים לדבר אתנו, אמי הסתפקה בהסברים לפאטמה היכן המצרכים להכנת ארוחות בוקר וצהריים ורצה להתנדבותה במרכז לאיתור צמחים מתגלים. למעשה, היא מיהרה כל כך שנאלצתי לתחקר את אבי בנושא, רק כדי שחברתי תתעצבן שלא הוזמנה להצטרף אליה למחקר. את שארית היום בילינו בהיכרויות עם בני המשפחה השונים, רבים מהם לא ראיתי שנים ואף לא שמעתי מהם.
ביום המחרת הצטרפנו להתנדבות של אמי וערכנו סיור באשקלון המשתנה. החל מתל השאריות של תחנת הכוח וכלה בבריכה המזרחית. אמי התעכבה שוב ושוב ליד צמחים, מהם שנראו לעיני נורמליים לחלוטין. את התלהבותה הרבה ביותר שמרה לסוף, בעודה מצביעה על חלקת חיטה קטנה, ציינה שלא רק שמדובר בחיטת בר, אלא בכזאת שקדמה לתרבות הצמח. אני ופאטמה החליפו מבטים נבוכים ושמרנו על שתיקה.
עם רדת החשיכה חזרנו לבית הורי והתחלנו להתכונן לנסיעה הארוכה למחרת, נסיעה שבשבילה היה עלינו לקום עוד לפני הזריחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה