יום שבת, 31 במרץ 2018

כביש 4

ניסינו לנחש כיצד המכונית מתכוונת לחצות את הרכס מכיוון שכל הדרכים היו חסומות. אבל הניחושים התבררו כפחות מוזרים מהמציאות - רכבל התנייד למיקומנו, הוריד מסילה לצד אחד, העלה את המכונית לרכס ואחר כך גלש אתה לצד השני.

המשך הדרך בתוך ישראל היה משונה כמעט באותה המידה, לפני המעגל לא היה חול באזור הזה אבל כעת סערות הקיץ הביאו חול לקצה המעגל הצפוני ומשם הוא נסחף דרומה. רוב נהריה נקברה מתחת לחול ושפך הגעתון העולה על גדותיו השלים את החורבן. אפיקים מתפתלים של הקישון הפכו את עמק זבולון לאזור דלתא. הבינוי מחדש של הקריות הקשה על זיהוין.

נמל חיפה היבשתי הוחלף בנמל צף ואוטונומי לחלוטין, הדומה יותר לתחנת חלל. השכונות של חיפה על הים נהרסו במפולות בוץ ענקיות וטרם שוקמו כך שנאלצנו לעקוף את הכרמל דרך ואדי מילק.

חדרה נראתה כמעט כמו אשקלון - תחנת כוח הרוסה, נהר שתוחם את העיר מדרום ושפע תופעות ביזריות כמו יער אלוניות במקום מרכז העיר. גם המשך הנסיעה בשרון היה דומה - שדות הופיעו במרכזי הערים שכולן שופצו עד בלתי היכר.

התעקשנו לישון בתל אביב למרות לחצי הורי, אבל המשימה הייתה קשה. בעבר היה הירקון ספק נחל ספק נהר, ואחרי ייבושו הוא הוחזק מלאכותית. ואילו כעת חצו את העיר שני נהרות - האיילון והירקון - שיצרו מפרץ ענק במקום המפגש. בנוסף התמוטטו הגבעות של יפו כך שלא נשאר הרבה מהעיר למעט מחנה המטכ"ל שהועלה על גבעה מלאכותית. לבסוף התייאשנו ונסענו עד לראשון לציון שמצבה לא היה טוב בהרבה על מנת למצוא מלון לינה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה