לפני כשלוש שנים שחזרנו את המסע ומצאנו כי הר הזבל מכוסה בסדרה של ערי גנים משני צידי הגבול. אולם כשעברנו אותו אז במסע הוא היה דומה יותר לגיהינום. פטריות שגדלו לגודל אדם מול עינינו; בועות גז שעלו מהאדמה והתפוצצו; מפולות אדמה שיצרו ואדיות תוך שניות; שלוליות בצבעים משונים שעלו באש בלי התרעה; פיסות קרח שעפו באוויר והפכו בעודן באוויר לטיפות מים ענקיות ואחר כך לקיטור; שלג שכיסה על יער פטריות גוססות שמילאו את האוויר בסירחון פלסטיק.
הספיק לנו קילומטר אחד בלבד כדי להבין שההמלצות כי "המקום מהווה תצפית מדהימה" אינן מדויקות, אבל נדרשנו לחצי יום ולחמישה עשר קילומטרים נוספים כדי לצאת. ניצלתי זמן זה בשביל לברך את פאטאמה על התעקשותה לשכור את המכונית העמידה ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה