כאשר נכנסו לבסוף לרצועה, חיפשנו לפי ההוראות נושאי נשק בהם היינו צריכים לירות כבוזזים, אולם הדבר היה בעיקר כדי להרגיע את עצבינו לנוכח מה שראינו.
הייתי בעזה בעבר במבצע צבאי, אבל היה קשה לזהות כי מדובר באותה עיר. העיר הייתה מוצפת למחצה, שרופה למחצה, חשוכה מהעננים ומהגשם הכבד, ובורות ענק היו בכל פינה.
קשה היה לפספס את הפניקה של התושבים, נראה היה כי נוכחתנו לא מעלה או מורידה מבחינתם. תחילה ניסינו לאתר מישהו שניתן לדבר אתו על החזרת מערכת המים לתקנן, אבל לאחר דקות ספורות הבנו כי זאת משימה חסרת תוחלת. הכאוס היה מוחלט, האנשים פשוט התרכזו בהצלת משפחתם הגרעינית, והתעלמו מכל השאר.
הייתי בעזה בעבר במבצע צבאי, אבל היה קשה לזהות כי מדובר באותה עיר. העיר הייתה מוצפת למחצה, שרופה למחצה, חשוכה מהעננים ומהגשם הכבד, ובורות ענק היו בכל פינה.
קשה היה לפספס את הפניקה של התושבים, נראה היה כי נוכחתנו לא מעלה או מורידה מבחינתם. תחילה ניסינו לאתר מישהו שניתן לדבר אתו על החזרת מערכת המים לתקנן, אבל לאחר דקות ספורות הבנו כי זאת משימה חסרת תוחלת. הכאוס היה מוחלט, האנשים פשוט התרכזו בהצלת משפחתם הגרעינית, והתעלמו מכל השאר.
זה טבע האדם:אני,אני ומשפחתי הגרעינית...
השבמחק