את היום שלאחר חזרתי ביליתי בסידור עניינים בירוקרטיים שונים ומשונים, רובם כאלו הקשורים לדירתי השוממה מזה זמן רב כל כך. לצערי, גיליתי כי המצב רק נתן תירוץ נוסף לבירוקרטיה לסבך עוד יותר את העניינים.
למחרת ניצלתי את מעמדי החדש ואכלתי עם האורחים בחדר האוכל של המלון. רוב השיחות של הישראלים בחדר האוכל עסקו בכותרת של הניו-יורק טיימס כי מעשי ישראל מטביעים את העיר העתיקה בעולם. בראייה מושלמת לאחור, קשה לקבוע מי היה פחות מודע לאירועים בפועל - העיתון שהחליט כי מחנה הפליטים שהוצף הוא העיר העתיקה, או אולי הישראלים שטענו כי חיל ההנדסה הצליח להציל את העיר וכי העיתון הוא אנטישמי.
בפועל, שני הצדדים טעו בגדול - ישראל החלה בצעדים להעתקת התל, שבסופו של דבר התגלגלו להעברתו אל הרי מואב. ואילו העיר עצמה אכן טבעה לבסוף כחצי שנה מאוחר יותר - בהצפה משולבת של הירדן וים המלח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה